זכויות חולי לב

מחלות לב שכיחות ביותר אצל הציבור הישראלי ולרוב, היא פוגעת בתפקוד היומיומי של החולה.

מחלת לב הינה אירוע מסכן חיים ומלווה בפגיעות פיזיות ונפשיות חמורות אשר מצריכות לרוב תקופת שיקום ארוכה. תקופת השיקום מצריכה את חולה הלב לצאת ממעגל העבודה, להיזקק לטיפולים רפואיים ארוכי טווח ויקרים וגורמת לעול כלכלי כבד על חולה הלב ובני משפחתו.

זכויות חולי לב מוענקות על ידי המוסד לביטוח לאומי, קרנות פנסיה ופוליסות ביטוח פרטיות. במאמר זה, ריכזנו עברוכם את המידע בנוגע לזכויות המגיעות לחולי הלב מהמוסד לביטוח לאומי ומגופים נוספים.

מחלות לב – על מה מדובר בעצם?

מרבית מחלות הלב הן מחלות לב איסכמית, מחלת שריר הלב, אי ספיקת לב, אנגינה פקטוריס, התקף לב ודום לב. לרוב, מדובר במחלות גנטיות ותורשתיות. כמו כן, עישון, לחץ דם, כולסטרול מעל הממוצע, השמנה, היעדר פעילות גופנית, מחלת הסוכרת, לחץ וגורמי סיכון נוספים יכולים לפתח מחלת לב. המחלה בעצם גורמת לבעיה תפקודית בקצב הלב ולאי ספיקת הדם לחלקי הגוף.

החולים במחלות לב מספרים כי הם מתמודדים עם מציאות חדשה אשר משפיעה על תפקודם התקין הן בחיי היומיום והן מבחינה תעסוקתית. כך למשל, התקפי לב מצריכים מהחולה להפסיק את עבודתו לתקופה ממושכת לצורך שיקום והחלמה ובכך פרנסתו נפגעת משמעותית. כמו כן, הטיפולים, התרופות והשיקום הארוך יקרים ולא תמיד כלולים בסל הבריאות.

חזרה לעבודה אפשרית?

משרד הבריאות פירסם לאחרונה הנחיות לגבי חזרת חולי הלב לעבודתם:

• חזרה לעבודה אחרי התקף לב – לאחר ארבעה שבועות וזאת בהנחה כי לא היו סיבוכים משמעותיים.
• חזרה לעבודה לאחר ניתוח מעקפים– לאחר שבעה שבועות.
• חזרה לעבודה לאחר צנתור – עבודה משרדים – שבוע ימים. עבודה פיזית – שבועיים.
• חזרה לעבודה לאחר אי ספיקת לב – חזרתו לעבודה תלויה במבחן מאמץ אותו עליו לבצע ורק ובמידה ועמד במבחן, רשאי לחזור לעבודתו.

מה עושים ומי משלם?

לחולי לב קיימות זכויות רפואיות וכלכליות שמטרתן לאפשר לחולה הלב להמשיך להתקיים בכבוד. כמו כן, ובמידה וחולה הלב מצליח להוכיח כי המחלה גרמה לו לבעיה תפקודית, זכאי חולה הלב לזכויות מתוקף סל הבריאות.

א.    נכות כללית – המוסד לביטוח לאומי מאפשר לחולי הלב להגיש תביעת נכות כללית המחייבת הכנת אישורים רפואיים התומכים בבקשה ועמידה בפני וועדות רפואיות. לצורך התביעה, יש צורך להוכיח פגיעה בכושר ההשתכרות כתוצאה ממחלת הלב וכאשר התביעה מאושרת, זכאי חולה הלב לקצבה חודשית אשר משולמת בהתאם לתפקודו של החולה, הכנסותיו במקביל, מצבו המשפחתי והרכב משפחתו.

ב.    נפגע עבודה – ישנם מקרים בהם אירוע הלב הוא השפעה ישירה של אירוע חריג בעבודה. לצורך הרחבה בנושא זה, אתם מוזמנים להיכנס למאמר בנושא.

ג.     פטור ממס הכנסה – מחלות לב מלוות בדרך כלל ביתר לחץ דם, כולסטרול וסוכרת. בכדי לקבל פטור ממס הכנסה יש צורך להגיע לנכות רפואית בשיעור 90% לפחות ולכן, מומלץ להגיש התביעה על מכלול הבעיות הרפואיות הנוספות מלבד מחלת הלב.

ד.    סיעוד אל מול שר"מ – חולי לב הנזקקים לעזרה בפעולות בסיסיות יכולים להיות זכאים לקיצבת שירותים מיוחדים או לקיצבת סיעוד. הקיצבה תשולם לאחר שהמוסד לביטוח לאומי העריך את תלותו של החולה בזולת והכל בהתאם לתקנות.

ה.    פוליסות ביטוח פרטיות – רובנו מבוטחים בקרנות פנסיה הכוללות פנסיית נכות, בביטוחי חיים, ביטוחי מנהלים שונים וביטוחי אובדן כושר עבודה. חולי לב אשר נפגעו משמעותית מבחינה תפקודית יכולים לפנות לחברות הביטוח לצורך מימוש זכויותיהם בהתאם לפוליסות הביטוח אותם רכשו.

ו.      פעולות שיקום – פעילות השיקום נערכת בהשגחה רפואית ומעניקה הרצאות בתחום הבריאות. פעילות זו מועברת כפעמיים בשבוע ולתקופה של ארבעה חודשים. המימון דרך סל הבריאות וזאת רק עד לתקופה של ארבעה חודשים שלאחריה, המימון עובר לכיסו הפרטי של החולה.

למה צריך לשכור שירותי עורך דין?

רבים מחולי הלב אינם מודעים כלל לזכויותיהם ולכן מסתפקים לסל החלקי הניתן מטעם המוסד לביטוח לאומי. בנוסף, הנכויות הנקבעות כל ידי גופים שונים וביניהם המוסד לביטוח לאומי, שונים באופן משמעותי מהנכויות הנקבעות כאשר חולה הלב מיוצג על ידי עורך דין. המשמעות, נכות גבוה יותר – פיצוי גבוהה יותר. לצורך מיצוי הזכויות מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום דיני הנזיקין בכלל ובביטוח לאומי בפרט והכל בכדי לדאוג למלוא הפיצוי המגיע לכם.

המידע האמור הינו תמציתי וכללי, ואינו מתיימר להוות תחליף לייעוץ או ליווי משפטי ספציפי, אשר מומלץ להסתייע בהם כדי להבטיח שמירה מלאה על זכויות המבוטח וקבלת הפיצוי והכיסוי הביטוחי המלא.