ענף חדש ישן במשפט הישראלי ובו, אירועים חריגים עשויים להיות מוגדרים כתאונת עבודה במוסד לביטוח הלאומי. מדובר בנזק מוחי/ לבבי אשר נגרם כתוצאה של אירוע חריג בעבודה או בקשר לעבודה.
אירוע חריג הוא אירוע אשר קורה במהלך העבודה או כתוצאה מהעבודה וניתן להוכיח כי ישנו קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין המצב הרפואי. כך למשל, י' התווכח קשות עם לקוחו וכתוצאה מכך קיבל התקף לב. האם מדובר בתאונת עבודה? הפסיקה קבעה כי מאמץ פיזי או נפשי יכול לגרום לאירוע רפואי.
לאחר שעברנו את השלב הראשון, כעת, יש צורך כי מומחה רפואי יקבע כי הנזק הלבבי /המוחי נגרמו כתוצאה ישירה מהאירוע החריג ולא נגרמו כאשר "השפעת העבודה על אירוע התאונה הייתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים".
מה הם הגורמים האחרים? – למשל, י' מעשן כבד. במסגרת עבודתו צעק על אחד העובדים וכתוצאה מכך נגרם לו אירוע מוחי. ידוע כי בקרב המעשנים יש סיכוי גבוה לאירוע מוחי. יש צורך להוכיח כי האירוע המוחי נגרם בגלל האירוע החריג בעבודה (הצעקות) ולא בשל מצב תחלואתי קודם בגופו של האדם (עצם העישון הכבד במשך השנים).
הוכחת אירוע חריג בעבודה הינו מקרה סבוך ולא פשוט להוכחה. המצב כיום, בו המוסד לביטוח לאומי שולל באופן שיטתי את פניות הנפגעים בהכרה באירוע החריג שלהם כתאונת עבודה, יוצר אצל הנפגעים תשישות מול המערכת ובכך מביא אותם לייאוש ולחוסר אמונה.
אוטם שריר הלב
במקרה כזה, יש חשיבות למשך זמן האירוע החריג ועד הופעת אוטם שריר הלב. האוטם צריך להיות סמוך לאירוע הנטען וככל שיהיה בסמיכות זמנים, כך סיכויי ההצלחה יהיו גדולים יותר. הפסיקה קבעה כי פרק זמן העולה על 7 ימים מנתק את הקשר הסיבתי.
אין מדובר בייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. כל מקרה יבחן לגופו.