הגדרת תאונת עבודה
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה:
"
בחוק זה, במבוטח –
"פגיעה בעבודה" – תאונת עבודה או מחלת מקצוע;
"תאונת עבודה" – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;
"מחלת מקצוע" – מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו.
תאונת עבודה מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי כתאונה שארעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה אצל המעביד או מי מטעמו ובמקרה של עצמאי נדרשת כי התאונה תתרחש תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו.
מקרים נוספים אשר יוכרו כתאונת עבודה:
א. תאונה שאירעה תוך כדי נסיעתו ו/או הליכתו של העובד למקום עבודתו ובחזרתו לביתו.
ב. תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו, במקום עבודתו, בסביבתו הקרובה ובשליחות מעבידו.
ג. תאונה אשר אירעה בזמן הפסקת האוכל המקובלת במקום העבודה.
ד. תקיפה (לרבות תקיפה מינית) תוך כדי העבודה ועקב העבודה בתנאי שנגרמה פגיעה גופנית ו/או נפשית.
ה. תאונת דרכים בדרך לעבודה או בחזרה ממנה.
יודגש כי כאשר ישנה סטייה ו/או הפסקה משמעותית מהדרך המקובלת מביתו של העובד למקום עבודתו ובחזרתו ממנה לביתו, הרי שהגדרת החוק אינה מתקיימת והתאונה לא תיחשב כתאונת עבודה.
תביעת הכרה בבית דין לעבודה
פקיד התביעות במוסד לביטוח הלאומי יכול שלא להכיר בתאונה כתאונת עבודה שכן, לא פעם, המקרה סבוך "והיד הקלה" של המוסד לביטוח לאומי שוללת מהנפגע את זכויותיו.
במקרה כזה, יש צורך בהגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתביעה להכרה בתאונה כנפגע בעבודה. מדובר בתביעה לכל הדבר ולכן, יש צורך להיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום המוסד לביטוח הלאומי.
זכויות הנפגע בעבודה
במקרה של פגיעה בעבודה, זכאי הנפגע (הן כשכיר והן כעצמאי) לקבל מהמוסד לביטוח לאומי, ענף נפגעי עבודה, דמי פגיעה בעבור ימי המחלה להם נזקק הנפגע בעקבות התאונה (עד 91 ימי מחלה). בתקופה זו, דואג המוסד לביטוח לאומי לשלם לנפגע את שכרו אשר ישולמו לפי 75% משכרו של הנפגע.
בנוסף, באמצעות טופס בל 250, מלוא הוצאות הרפואיות של הנפגע בעקבות התאונה ימומנו על ידי קופת החולים.
תביעת נכות
נפגע הסובל מנזק ממשי, אשר ילווה אותו להמשך חייו, יכול וצריך להגיש תביעת נכות מעבודה. לאחר הגשת התביעה, יזומן הנפגע לוועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי, יתייצב בפני רופאי הוועדה, ייבדק על ידם ולבסוף תיקבע נכותו הרפואית בעקבות התאונה.
– דרגת נכות בשיעור 0%-8% – לא תזכה את הנפגע בפיצוי כספי.
– דרגת נכות בשיעור 9%-19%- תזכה את הנפגע בפיצוי כספי חד פעמי.
– דרגת נכות בשיעור 20% ומעלה- תזכה את הנפגע בגימלת נכות חודשית.
יש לציין כי במידה ואין אנו מרוצים מקביעת הוועדה הרפואית מדרג ראשון, ניתן לערער עליה לוועדה רפואית לעררים ועליה ניתן לערר לבית דין לעבודה (בשאלת חוק בלבד).
מעבר לפיצוי
בנוסף לפיצוי שאנו זכאים לו מהמוסד לביטוח לאומי, תתכן לנפגע זכות עילה נוספת בעקבות התאונה כנגד גורמים נוספים:
– תאונת דרכים- כנגד חברת הביטוח של הרכב.
– עובד שכיר- לתבוע את המעסיק בשל רשלנות.
– תביעות מול צד ג'- למשל תאונה בדרך לעבודה בשל נפילה ממדרכה פגומה.
– פוליסות ביטוח פרטיות המזכות בגין אי כושר ו/או נכות מתאונה.
אין באמור לעיל בכדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית. כל מקרה יבחן לגופו.