אירוע מוחי- תאונת עבודה
אירוע מוחי / שבץ מוחי נגרם בשל היעדר הספקת דם לרקמות המוח אשר גורמת לנזקים נוירולוגיים הבאים לידי ביטוי בהפרעת דיבור, חולשה, קשיי הליכה ולעיתים אף שיתוק הגפיים. במקרים חריגים ובהיעדר טיפול נכון, אירוע מוחי יכול להוביל למוות.
הסיבות להופעת אירוע מוחי-
א. אירוע מוחי איסכמי- נוצר בשל קריש דם החוסם עורק שמוביל דם למוח.
ב. אירוע מוחי דימומי- מדובר באירוע מוחי שאינו שכיח בקרב האוכלוסיה ומדובר במקרים חריגים. כאן האירוע המוחי נגרם בשל דליפת דם מכלי דם במוח אשר נגרמת כתוצאה מלחץ דם גבוהה או של התפוצצות כלי דם במוח.
גורמי סיכון נפוצים – לחץ דם גבוה, כולסטרול בדם, סוכרת, עישון, היעדר פעילות גופנית והשמנה.
כאמור, התסמינים של אירוע מוחי כוללים חולשה או שיתוק הגפיים, חולשה או שיתוק הפנים, קשיי הליכה, הפרעה בדיבור, הפרעה בראייה אשר נגרמים בהתאם למקום הפגיעה במוח. למשל, פגיעה מוחית באיזור המוטורי למעשה תפגע בגפיים ופגיעה באיזור הראיה במוח תשפיע ישירות על הראייה.
התסמינים מופיעים באופן פתאומי ועלולים להחמיר בטווח הקצר שלאחר הופעת האירוע המוחי. חשוב להבין שהטיפול הראשוני שלאחר הופעת התסמינים יקבע את הנזק הנותר ולכן, בעת הופעת התסמינים רצוי לפנות בדחיפות לחדר המיון או לטיפול רפואי דחוף. הטיפול הרפואי כולל טיפול תרופתי שמטרתו לייצב את המצב ובשילוב טיפול שיקומי יכולים לשפר משמעותית את הנזקים.
אולם, חשוב להדגיש כי לאחר אירוע מוחי, לרוב נותרים נזקים נוירולוגיים אשר ימשיכו ללוות את החולה לאורך חייו. הנזקים משתנים בין אדם לאדם וכך גם הטיפול המשקם. ההתאוששות תלויה בחומרת הפגיעה ובמידת ההצלחה של הטיפול הראשוני.
לעיתים הנכות הנותרת לאחר האירוע המוחי מאפשרת חזרה לשיגרת חיים רגילה ולעיתים הפגיעה יכולה להביא את הסובל ממנה למצב סיעודי ולעזרה צמודה.
אדם אשר עבר אירוע מוחי סביר כי בעתיד, יעבור אירוע מוחי נוסף. ככל שגורמי הסיכון לא טופלו ולא נמנעו, הרי שאותו אדם לא לקח ברצינות את המצב הרפואי ובעצם "מזמין" לעצמו אירוע מוחי נוסף.
מה עושים ומי משלם?
לחולי לב קיימות זכויות רפואיות וכלכליות שמטרתן לאפשר לחולה הלב להמשיך להתקיים בכבוד. כמו כן, ובמידה וחולה הלב מצליח להוכיח כי המחלה גרמה לו לבעיה תפקודית, זכאי חולה הלב לזכויות מתוקף סל הבריאות.
א. נכות כללית – המוסד לביטוח לאומי מאפשר לחולי הלב להגיש תביעת נכות כללית המחייבת הכנת אישורים רפואיים התומכים בבקשה ועמידה בפני וועדות רפואיות. לצורך התביעה, יש צורך להוכיח פגיעה בכושר ההשתכרות כתוצאה ממחלת הלב וכאשר התביעה מאושרת, זכאי חולה הלב לקצבה חודשית אשר משולמת בהתאם לתפקודו של החולה, הכנסותיו במקביל, מצבו המשפחתי והרכב משפחתו.
ב. נפגע עבודה – ישנם מקרים בהם אירוע הלב הוא השפעה ישירה של אירוע חריג בעבודה. לצורך הרחבה בנושא זה, אתם מוזמנים להיכנס למאמר בנושא.
ג. פטור ממס הכנסה – מחלות לב מלוות בדרך כלל ביתר לחץ דם, כולסטרול וסוכרת. בכדי לקבל פטור ממס הכנסה יש צורך להגיע לנכות רפואית בשיעור 90% לפחות ולכן, מומלץ להגיש התביעה על מכלול הבעיות הרפואיות הנוספות מלבד מחלת הלב.
ד. סיעוד אל מול שר"מ – חולי לב הנזקקים לעזרה בפעולות בסיסיות יכולים להיות זכאים לקיצבת שירותים מיוחדים או לקיצבת סיעוד. הקיצבה תשולם לאחר שהמוסד לביטוח לאומי העריך את תלותו של החולה בזולת והכל בהתאם לתקנות.
ה. פוליסות ביטוח פרטיות – רובנו מבוטחים בקרנות פנסיה הכוללות פנסיית נכות, בביטוחי חיים, ביטוחי מנהלים שונים וביטוחי אובדן כושר עבודה. חולי לב אשר נפגעו משמעותית מבחינה תפקודית יכולים לפנות לחברות הביטוח לצורך מימוש זכויותיהם בהתאם לפוליסות הביטוח אותם רכשו.
ו. פעולות שיקום – פעילות השיקום נערכת בהשגחה רפואית ומעניקה הרצאות בתחום הבריאות. פעילות זו מועברת כפעמיים בשבוע ולתקופה של ארבעה חודשים. המימון דרך סל הבריאות וזאת רק עד לתקופה של ארבעה חודשים שלאחריה, המימון עובר לכיסו הפרטי של החולה.
למה צריך לשכור שירותי עורך דין?
רבים מחולי הלב אינם מודעים כלל לזכויותיהם ולכן מסתפקים לסל החלקי הניתן מטעם המוסד לביטוח לאומי. בנוסף, הנכויות הנקבעות כל ידי גופים שונים וביניהם המוסד לביטוח לאומי, שונים באופן משמעותי מהנכויות הנקבעות כאשר חולה הלב מיוצג על ידי עורך דין. המשמעות, נכות גבוה יותר – פיצוי גבוהה יותר. לצורך מיצוי הזכויות מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום דיני הנזיקין בכלל ובביטוח לאומי בפרט והכל בכדי לדאוג למלוא הפיצוי המגיע לכם.
המידע האמור הינו תמציתי וכללי, ואינו מתיימר להוות תחליף לייעוץ או ליווי משפטי ספציפי, אשר מומלץ להסתייע בהם כדי להבטיח שמירה מלאה על זכויות המבוטח וקבלת הפיצוי והכיסוי הביטוחי המלא.