רשלנות רפואית מתייחסת למצב שבו ניתן טיפול רפואי מגורם רפואי אשר סטה מסטנדרט ההתנהגות האופייני לאותו טיפול וכתוצאה מכך נגרם לנו נזק גוף.
יש צורך להוכיח כי התנהגותו של הרופא המטפל מהווה רשלנות וכי אותה רשלנות היא זו שגרמה לנזק הרפואי. לכן, ברגע האמת, יש צורך לתעד את האירוע ככל שניתן תוך שימוש בהקלטות וגיוס עדים לשעת הצורך.
לצורך בחינת הסטייה מהסטנדרט הרפואי ולהוכחת הרשלנות, יש צורך להצטייד בחוות דעת רפואית מתאימה ממומחה רפואי באותו התחום. חשוב להדגיש כי בחירת המומחה הרפואי הינה קריטית שכן, מדובר בחוות דעת אשר כנראה, העורך שלה (הרופא) יתייצב בבית המשפט בעתיד ויחקר על חוות דעתו. לכן, רצוי לבחור במומחה אשר מאמין במה שהוא כותב ולא מומחה שעובד לפרנסתו.
חשוב להדגיש כי במצבים בהם הנפגע הצליח להוכיח את הרשלנות אך לא הצליח להוכיח כי הרשלנות היא שהביאה לנזק, תביעתו תידחה. לכן, רצוי להיוועץ עם עורך דין הבקיא בתחום הרשלנות הרפואית ובעל ניסיון בתחום אשר ידע להוביל את התיק למקומות הנכונים.
מהי הרשלנות?
1. רשלנות במסגרת הטיפול הרפואי עצמו.
2. היעדר הסכמה מדעת- מטופל שמגיע לקבלת טיפול רפואי עליו לדעת את מכלול הסיכויים והסיכונים בטיפול בשפה המובנת לו. במידה והמטופל לא קיבל הסבר שכזה, מדובר ברשלנות.
3. פגיעה באוטונומיה- פיצויים לנפגע אשר שללו ממנו את האופציה לבחור בין מספר טיפולים.
“השבת המצב לקדמותו”
מטרת העל של דיני הנזיקין היא להשיב את המצב לקדמותו. משמע- הפיצויים לנפגע אמורים להעמידו במצב שבו היה נתון אלמלא הרשלנות וכך נוהגים כיום בתי המשפט כאשר בפתחם תיק רשלנות רפואית.
תיק רשלנות רפואית יכול להימשך שנים רבות. ככל שמדובר בנזק משמעותי ובספק רשלנותו של הגורם המטפל, כך גם ההליך עצמו ימשך בבית המשפט.
התיישנות
תביעת הרשלנות הרפואית מתיישנת בתוך 7 שנים ממועד גילוי האירוע בגינו תובעים. מנגד, כאשר מדובר בקטינים, חישוב ההתיישנות יחל מהיום שמלאו לקטין 18 שנים, דהיינו עד גיל 25.
דוגמה לתיק רשלנות רפואית- “הולדה בעוולה”
אחד המקרים האכזריים ביותר והקשים ביותר של עולם הרשלנות הרפואית הוא “ההולדה בעוולה”. מדובר על מצב בו עקב רשלנות רפואית של קופת החולים/בית חולים/ גניקולוג אשר אמון על תקינות ההיריון, לא גילו בעיה רפואית חמורה בעובר וכתוצאה מכך, העובר נולד עם מום קשה ביותר, למשל שיתוק מוחין או בעיות מוטוריות.
מדובר בתיקים אכזריים שכן, במצב כזה יש צורך להוכיח כי לו ידעו ההורים על הבעיה הרפואית ממנה סובל הילוד, היו בוחרים להפסיק את ההיריון. אולם, משלא אובחנה הבעיה, נשללו מההורים זכות הבחירה להחליט אם ברצונם לגדל ילד עם מום שכזה או, שהיו מעדיפים לבצע הפלה.
מדובר בסיטואציה לא פשוטה אשר לא פעם נדונה בבית המשפט והגיעה לרגעים סוערים.
המידע האמור הינו תמציתי וכללי, ואינו מתיימר להוות תחליף לייעוץ או ליווי משפטי ספציפי, אשר מומלץ להסתייע בהם כדי להבטיח שמירה מלאה על זכויות המבוטח וקבלת הפיצוי והכיסוי הביטוחי המלא.