ניתוחים אסתטיים או ניתוחים קוסמטיים הינם ניתוחים פלסטיים כהגדרתם. מדובר בתחום חדש של ניתוחים שהפכו לאחרונה "למצרך מבוקש". מדובר בניתוחים בהם פונה אדם, מרצונו החופשי, למנתח פלסטי במטרה לשנות את גופו ומראהו החיצוני.
אותו אדם הפונה למנתח פלסטי מצפה לקבל תוצאות מקצועיות, מיומנות, אחריות ומידע רלוונטי וענייני בנוגע לסיכונים הכרוכים בניתוח, בהשלכות הניתוח ובסיכויי ההצלחה. המטרה ליתן לאדם המעוניין לבצע ניתוח פלסטי את מלוא המידע בטרם הניתוח ולאפשר לו לבחור בחירה חופשית האם הוא מוכן לבצע את הניתוח, על אף מלוא הסיכונים וההשלכות, ככל שיהיו קיימות.
רוב ניתוחי הפלסטיקה המקובלים הם ניתוחי אף, ניתוחים עפעפיים, מתיחת פנים, ניתוחי לייזר למיניהם, שאיבת שומן, הרמת סנטר, ניתוחי אוזניים וכדומה. ניתוחים אלה כרוכים בצידם בסיכונים שכן, הם יכולים להותיר אצל המנותח צלקות, עיוותים, כאבים, בעיות נוירולוגיות, פגיעות נפשיות ועוד..
מהו ניתוח פלסטי רשלני?
יש צורך להוכיח כי הניתוח גרם לפגיעה ונזק בלתי צפוי. יש דרישה מהותית מהרופא המנתח חובת זהירות מוגברת וכן על המנתח ליתן למטופל את מלוא המידע כאמור. חשוב להדגיש כי ככל שניתוח מתקיים במוסד רפואי פרטי, חובת הזהירות קפדנית יותר ועל המנתח לעמוד בדרישות קפדניות יותר.
"הרופא הסביר"- מדובר ברופא שביצע מחדל או פעולה שרופא "סביר" אחר לא היה מבצע באותה סיטואציה. ככל שהצלחנו להוכיח כי המנתח הפלסטי שגה בניתוח ורופא "סביר" אחר לא היה שוגה בנסיבות העניין, הרי שיש בידינו פתח לרשלנות.
אי הסכמה מדעת- מדובר במקרה בו המנתח לא העניק למטופל הסבר מלא ומפורט בקשר לסיבוכים, לסיכונים ולהשלכות הניתוח. הרופא נותן למטופל הבנה שגויה של מצב הדברים או שמעביר את הדברים בצורה לקונית ועל כן, המנותח אינו יודע להבין את התוצאות האפשריות של הניתוח ומסכים לבצעו על בסיס הבנה שגויה.
חובת הרופא ליידע את המטופל קבועה בחוק זכויות החולה. החוק קובע כי יש חובה למסור למטופל את מלוא המידע לגבי הסיכונים הטמונים הניתוח ויש לאפשר למטופל לבחור בין מספר אופציות אפשריות בנסיבות העניין והכל ככל האפשר לא בסמוך לניתוח.
טופס הסכמה- בהנחה והמטופל הבין את השלכות הניתוח, הסיכונים והסיבוכים הקיימים, הוא מאשר את ביצוע הניתוח באמצעות חתימתו על טופס הסכמה המפרט את הפרוצדורה הניתוחית. בנסיבות בן הרופא המטפל מבקש מהמטופל לחתום על טופס זה בסמוך לניתוח (למשל כאשר המטופל שוכב על מיתת הניתוחים) הרי שמדובר ברשלנות מצד הרופא המטפל. יש דרישה שהחתימה תהיה במודע, לאחר הבנת הסיטואציה. אין מדובר בסתם מסמך ואין להקל ראש במסמך שכזה!
בדיקות מקדימות- בטרם ניתוח קוסמטי, לרוב, נדרש המטופל לבצע בדיקות מקדימות שמטרתן לוודא כי המטופל מתאים מבחינה רפואית לפרוצדורה הרפואית. בנוסף, יש לוודא כי המטופל לא רגיש ו/או אלרגי לתרופות מסוימות או לחומרים מסוימים ו/או לחומרי הרדמה אשר יהיו כלולים בניתוח ולכן, על הצוות הרפואי לוודא את מלוא נתוני המטופל כדי להתאימו לניתוח. היעדר ביצוע הבדיקות יכולות להוות רשלנות רפואית.
תביעת רשלנות רפואית בשל ניתוח קוסמטי- תביעה כזו צריכה להסתמך על חוות דעת רפואית בתחום הפלסטי/ כירורגי. בנוסף, לא אחת שלאחר ניתוח קוסמטי רשלני, המטופל נותר עם צלקות או פגמים כירורגיים אשר פוגעים במצבו הנפשי ולכן, יש לשקול לצרף גם חוות דעת בתחום בריאות הנפש.
כאשר בית המשפט מחליט כי אכן קיימת רשלנות מצד הרופא, לתובע מגיע פיצויים כספיים עבור נזקיו. בית המשפט הוא זה שיפסוק את הפיצויים הכספיים והכל בהתאם לפרמטרים כאלה ואחרים.
המידע האמור הינו תמציתי וכללי, ואינו מתיימר להוות תחליף לייעוץ או ליווי משפטי ספציפי, אשר מומלץ להסתייע בהם כדי להבטיח שמירה מלאה על זכויות המבוטח וקבלת הפיצוי והכיסוי הביטוחי המלא.